עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
יועצת ארגונית, מאמנת אישית
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
מתרגשת ,משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו...
06/06/2018 11:06
ayala
הספר שאני שוקדת עליו כבר שלוש שנים בשלבי עריכה סופיים ואני מתרגשת, פוחדת כי חושפת את עצמי כמו שאף פעם לא חשבתי שזה יקרה לי, תמיד אמרו לי את לא מדברת את רק מקשיבה , מה שאת חושבת את שומרת לעצמך.. והנה הספר הזה הוא מעין פריצת גבול עבורי, כי אני כותבת את כל מה  שאני חושבת ומה שקורה לי ומה התובנות שלי מהחיים ומצטטת מקורות השראה, ובעצם משתפת על הורות זוגיות והגשמת חלומות, על החלום הזוגי ועל החלום האישי, על יוון ועל כאן ,על הפרפרים של החופש ועל הפרפרים שבבטן שעכשיו ממש עכשיו אני מרגישה אותם בבטני.. סקרנים? אז הנה ככה זה מתחיל :

פרפרים של חופש   מאת:איילה שוימר

פרק ראשון: הורות

אלעד - האתגר

2:30 לילה, שקט. אנחנו במלון Avra על יד המרינה בRafina, עיר נמל טיפוסית ביוון, ללינת ביניים, מחר בבוקר ממשיכים בנסיעה לכיוון אתונה, ומשם חוזרים ארצה, אחרי שבוע חופשה משמעותית בEvia. היינו שם כדי לראות ולהכיר את האי מקרוב יותר, לבדוק היכן אפשר לרכוש אדמה קטנה ליד הים, שם אנחנו רוצים לבנות את בית הנופש שלנו ולהגשים את החלום שאנחנו חולמים יחד כ-15 שנה.

אנו שוכבים במיטה משוחחים על מה שהיה ומסכמים את החופשה, דבר שאנחנו נוהגים לעשות בכל סוף חופשה כדי לשמר את הזיכרונות. צלצול טלפון נשמע, זו פאני, היא נשארת תמיד עם הילדים בבית כדי לעזור, לשמור, לטפל ולרכז את העניינים בבית.

"כן פאני", השעה מאוחרת ואני תוהה. "מה קרה?"

"תשמעי, הגיעה משטרה הביתה לחפש את אלעד, פתחתי את הדלת, הם עלו לחדר

עם צו חיפוש ולקחו אותו לחקירה."

אני בהלם בקושי מצליחה לומר: "מה?"

"על מה ולמה?" אני ממשיכה לתהות.

"לא יודעת," היא עונה.

יוליק מושך אליו את הטלפון הנייד, מנסה להבין ומבקש לדבר עם הבנות, גם הן מופתעות.

אלעד רק בן 14, אנחנו המומים, אני בוכה ללא הפסקה.

אני יודעת שיש בעיות, הילד לא מרוכז בלימודים, מבריז משיעורים, אני מבקרת אצל המורים ובבית הספר לעתים קרובות, הילד מורד.

אבל מי חשב שזה יגיע לידי כך?

אני לא מפסיקה לבכות לתוך הלילה, יוליק טרוד אך מנסה להרגיע אותי, בחוסר הצלחה.

ברקע בחדר הסמוך, זוג נאהבים עושה אהבה, האנחות והמילים ביוונית נשמעות כאילו זה כאן.

איפה אנחנו ואיפה הם.

אני בתחושת משבר קשה ומסביבי העולם ממשיך בשגרה. אני מקשיבה, התשוקה שמעבר לקיר מעוררת בי תהייה ומחשבה. אם אני יכולה להתנתק ממה שקורה בבית עם אלעד ולו רק לזמן קצר? להפסיק לבכות, שכן מכאן אני לא יכולה לשנות מאומה או להשפיע.

האם אני יכולה לישון הלילה, וממחר להתמקד בחדשה המרעישה, זו שקיבלתי לפני כשעה.
"למה זה קורה לי?" - שאלה שכולם שואלים כשמרגישים את תחושת הקורבנות.

עם הזמן ולאחר שלמדתי אימון וקראתי רבות הבנתי שאני יכולה וצריכה להשפיע כשאקח על עצמי את העשייה, אבל להיות אומללה זה פשוט מיותר.

למחרת אנחנו מתעוררים אחרי לילה לבן. המעטתי בשינה, חיכיתי כבר לרגע שבו אגיע הביתה, לעשות, לבדוק, להשפיע, לשלוט.

הסרט הזה רק מתחיל, במשך כמה שנים אנחנו מרגישים כמו בנדנדה עם אלעד ועוברים איתו את הסיפורים, הקשיים, הבעיות, כל אחד עם עצמו וכולנו כמשפחה.

אנחנו מפסיקים לחלום את החלום, משהים, ולא מתעסקים בו יותר.

חזרנו ארצה."

נפגש בהמשך כי אני בורחת ובוחרת להירגע ביוון מהחשיפה ,הבטן שלי כואבת...אוהבת אתכולכם. 


0 תגובות
אחרי חג הביכורים, האם אני מבכרת או מבקרת?
21/05/2018 21:37
ayala

חג נפלא הוא חג השבועות, שמות רבים לו, חג הביכורים, חג מתן תורה, חג של שמחה, מים, חום (כן, היה חם במיוחד)  ואהבה, הרבה לבן בעיניים ,הרבה גבינות ויין, וכמובן שדות ירוקים עם שפע של צבעים, מי צריך יותר?

 לכבוד חג השבועות יצאתי לי לגינה להתבונן בטבע, מה קורה? מה חדש? הפעם התמקדתי יותר בהודיה, להודות על השפע, על הטוב, הבנתי שאני מבכרת להודות על היש,על התוצאות של העשייה המרובה,על המתנות שיש בכלל החיים, מאשר להיות מבקרת על מה שאין... כן יצא לי מן משחק מילים שכזה.. הבנתי שאם כבר מבקרת אז אצל חברים.. ומשפחה ככה להנות יותר מהחגיגה המיוחדת הזו. זה היה חג מדהים שחגגנו בקיבוץ "מצפה שלם" עם משפחה, עם הנכד המקסים שלנו ועם חברים יקרים, מול נוף כחול ושליו של ים המלח, מתבוננת לכחול בעיניים ובמחשבה עמוקה יותר אני מבינה  שקיבלנו את התורה לחיים טובים ואומרת לכולם שהערכים שלנו כעם ישראל נמצאים בעשרת הדיברות ואם היינו מקיימים אותם היינו חיים בעולם טוב יותר, אבל שוב אני מודה על היש ומאחלת לכולנו שפע על אהבה, שמתחילה באהבה עצמית ומהדהדת למעגלים הקרובים והרחוקים שבהם אנחנו נעים ורוקדים את החיים... " i making love with the wold "

נושמת דרך השיר הנפלא ומתחברת לעצמי מחדש...חפשיה להחליט איך לראות את העולם...

נוֹשֶׁמֶת אֶת הַזְּכוּת לִהְיוֹת חָפְשִׁיָה / קלריסה טייטל

חֲמִישִּׁים יָמִים צָעַדְתְּ לָךְ

מְסִירָה מֵעָלַיִךְ עִם כָּל שָׁעַל

אֶת אָבָק הָעַבְדוּת מֵעַל גּוּפֵךְ

מְחַפֶּשֶׂת אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה לָךְ לְעֵזֶר

חֲמִישִּׁים יָמִים צָעַדְתְּ לָךְ

מְבַקֶּשֶׁת לָדַעַת עִם כָּל צָעַד

אֶת אֲשֶׁר צוֹפֵן לוֹ עֲתִידֵךְ

מְחַפֶּשֶׂת אֶת אֵלּוּ הַצּוֹעֲדִים אִתָּךְ

וּבַחֲלוֹף הַזְּמַן

נִמְצֵאת רְאוּיָה לְמַעֲמַד מַתָּן תּוֹרָה

וְהִיא מוּגֶּשֶׁת לָךְ בָּרֶגַע שֶׁל קְדוּשָּׁה

וְאַתְּ אוֹסֶפֶת אֶת הַדִּיבְּרוֹת אֶלֵי לֵב

וְנוֹשֶׁמֶת אֶת הַזְּכוּת לִהְיוֹת חָפְשִׁיָה.

חָפְשִׁיָה מֵעַבְדוּת,

חָפְשִׁיָה מִקְּשָׁיִים,

חָפְשִׁיָה מֵאָבַדוֹן,

חָפְשִׁיָה בְּתוֹךְ הָאֱמֶת שֶׁלָּךְ.

אָז הֵבַנְתְּ שֶׁהִגַּעַתְּ נְכוֹנָה אֶל עַצְמֵךְ

אָז הֵבַנְתְּ שֶׁמַּסָּעֵךְ בְּמִדְבָּר תָּם.

לְכִי לָךְ וּלִבְשִׁי אֶת מַלְּבּוּשֵׁי הֶחָג שֶׁלָּךְ

הֲרֵי רְאוּיָה אַתְּ

שִׁזְּרִי פִּרְחֵי אָבִיב בְּשַׁעֲרֵךְ

הֲרֵי רְאוּיָה אַתְּ

וַהֲיִי מוּכָנָה לִקְצוֹר אֲשֶׁר זָרַעַתְּ

וְרִקְדִי עַצְמֵךְ לָדַעַת

חָבוּקָהּ בְּתוֹרָתֵךְ

אֲשֶׁר תָנְחֵה אוֹתָךְ

עַד לָרֶגַע הַהִתְעַלוּת הַבָּא

לחיים, לבריאות, לאהבה, לשלום, להגשמה, להשתייכות ולשפע של כל טוב



0 תגובות
חוכמת ההמונים- מהו אושר?מה עושה אתכם מאושרים?
07/04/2018 12:54
ayala
לפני שחגגתי את ליל הסדר, החלטתי לעשות קצת סדר במיוחד במה שחשוב לי בחיים ואל תתפלאו שגיליתי שזה חשוב כמעט לכולם מסביבי...
שאלתי את חבריי בפייס מהו אושר? או מה עושה אתכם מאושרים? קיבלתי הרבה תשובות שאכן המחישו שכל אחד רואה את הדברים אחרת, במשקפיים שלו וזה נפלא, אחרת היה משמעם.. קיבצתי את כל התשובות וניסיתי להבין מה בעצם מתוך כל התשובות אפשר לגלות כמקדמי אושר שמופיעים אצל רוב החברים שלי ומצאתי שמשפחה, ילדים, נכדים,  היו המוטיבים החוזרים...  חג פסח הוא חג משפחתי וזה בהחלט מחזק את הצורך של כולנו להנות מזמן משפחה ולא רק בליל הסדר, שכן למען הסדר הטוב כשאני מלווה אנשים ומנהלים, אני נותנת דגש על איזון , ואיזון זה לחלק את הזמן נכון לכל אחד למניעת שחיקה ולהגברת האושר.
 סקרנים לראות את התשובות ?? הנה הן ככתבן וכלשונן - רק מלקרוא אני כבר מאושרת...
"לראות את הים בבוקר"  " כשכל הילדים מסביבי"  "לדעת שאני לא עושה רע לאיש ולא פוגעת בשום יצור חי"  "שביעות רצון שלמה ,חוסר רצון לשנות את הקיים, הודייה"  " לעשות את מה שאני אוהבת"  "להבריא ממחלה קשה"  "משפחה וספורט" " הילד שלי"  "הנין הראשון שלי " " ליאו שוימר"
"חכם-להנות גם מהדברים הכי קטנים בחיים ותמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה, להוציא מהקיים את המיטב ותמיד להיות שמח בחלקך ,פשוט להודות על הקיים"  "הבן שלי ג'ואי"  "דממה, אושר ,שקט, דיווש ספורט ללא סבל, שאחטה עם חברים, תנועה ומגע"  "לראות אותה את אבישג שלי בכל לילה לפני השינה ולראות אותה שוב ברגעי היקיצה, זה אושר מבחינתי"  "חיבור בנינו=אושר"  , "לראות שהילדים גדלו לתפארת ולזכות לראות את הנכדים"  "הגשמה עצמית"  "כשיש נחת = אושר"  " עצם השאלה - אושר הוא תחושה שבבחירה"   "לראות את ההורים שלי שוב נהנים מדברים קטנים כמו לקרוא עיתון ולצפות בוידאו- זה אושר"   " השקט שיש בים בשעות הערב, כן השקט הוא מצב של בחירה אישי"  " אושר- לאשר לעצמך את מה שאתה עושה"  "הכמון של מרוקו"  "האושר בפשטות"  "לראות את ילדי מאושרים ושמחים"  "משפחה שלי..ילדה שלי ,מבט אחד שלה עושה לי פרפרים בבטן"  "שלוות נפש"  "המשפחה היפה שלי"  "לחזור לחיות בישראל"  "לקום בבוקר עם אנרגיה מטורפת ולהרגיש שאני רוצה לטרוף את החיים"  " אושר זה להנות מכל דבר, מכל רגע בחיים"  "פשטות"  " האושר שלי זה כל רגע שאני עוזר לאנשים"  "ילדים ,משפחה, סיפוק מעבודה קשה...ושוקולד" 
"חברים טובים, משפחה, בישול, שחייה, קיאקים, גינון והעיקר להיות בטבע"  "שני סוגים של אושר : אושר רגעי- כל דבר שיכול לעשות אותי מאושרת לרגע, צחוקים של הילדים, אפילו לצלם פרפר ,ים, או לשמוע ציוץ של ציפורים . ויש אושר שהוא פנימי- עמוק יותר וזה כבר עיניין של תודעה או אופי אולי. מי שיודע להודות על מה שיש או להסתכל על הדברים באופן חיובי ולאהוב את ה"יש" חי בתודעה של אושר".

"יששששש"  כל כך מאושרת לכתוב את הדברים ולאחל לכולנו חג מימונה שמח ושרק נהיה מאושרים...אמן.
0 תגובות
רגע של השראה לכבוד החג הבא עלינו לטובה...
28/03/2018 18:24
ayala
0 תגובות
גבולות או לא להיות...זירת האגרוף.
12/03/2018 21:49
ayala
לאחרונה אני מוצאת כי כמעט בכל פגישות הלווי והייעוץ שאני מקיימת למנהלים או לפרטיים , נושא הצבת הגבולות עולה כצורך בסיסי כדי לאפשר לכל אחד מהנועצים להתפתח לכדי קיום תהליכי ניהול עבודה או אישיים בריאים וטובים יותר.
מה זה אומר? האם כתוצאה מהחיים האינטנסיביים, מרוב הרעשים החיצוניים, מריבוי אופציות לתקשורת בינאישית באמצעים טכנולוגיים רבים, הפסקנו להבחין בין העיקר לטפל ? הפסקנו להבין את הצורך להציב גבולות ? להיות חדים, ברורים, יודעים מה אנחנו רוצים ולא נגררים לדברים מיותרים או מאבדים את עצמנו לטובת אחרים... הכל פתאום צף -  
מנהל שלא יכול להציב גבולות, להיות אסרטיבי חד וברור , מגלה שגם בביית זה כך, הילדים כבר גדולים ולא מקשיבים לו, החיים מורכבים, הקושי מהבית מגיע גם לעבודה ואני מוצאת את עצמי מנסה לעזור ולייעץ בשני התחומים.
אז כמו שכל  אחד יכול לקחת אחריות על הגבולות שהוא מציב קודם לעצמו ע"י שמירה על ערכים, כללים ושאר הדברים החשובים, כך צריך לנהוג כלפי אחרים, ילדים, עובדים, בן זוג, הורים, חברים ובכלל. המעגל מתחיל מאיתנו ומשם מהדהד לכל הרבדים.
אני אוהבת את הדימוי שגבולות זה כמו בזירת אגרוף, כל פעם שאתה דוחף חזק או נדחף לכיוון חבלי המתחם, זה נמתח כמו קשת ודוחף אותך חזרה פנימה.
זו מסגרת שיוצרת הגנות, תמיכה, בהירות, שייכות, מחיצות, קוים אדומים, תחומי אחריות, וגם חופשששש, באופן פיזי או ריגשי.

"חופשי זה לגמרי לבד" כך אומר השיר, אני אוהבת לייעץ, בעיני זו זכות,אני חופשיה לעשות מה שאני אוהבת וכן זה מרגיש לפעמים להיות לגמרי לבד...
לביקור בכרטיס החדש http://ayala-shoimer.kidumplus.co.il/

0 תגובות
מסר חדש לכבוד חודש חדש- הכל פשוט תהיו קלילים..
02/02/2018 11:45
ayala
בשבוע האחרון אני שומעת הרבה "פשוט, פשוט, קל " בעצם הכל פשוט ... לפעמים אנחנו מסבכים את החיים .. ישירות, קלילות, שמחה...זה המסר שלי להעצמת האושר שלנו ,  נעים בחוץ, השמש מחממת  קלות את החצר, הצמחים, העצים, אני מתחברת מחדש לפשטות ולזרימה , מסכמת עוד שבוע מלא עשייה שבו אני מקדמת את הספר שלי לקראת הקייץ זמן טוב להוציא אותו לאור, על אהבה, על זוגיות, על הורות ועל החיים המשתנים כל יום מחדש ..תובנות ומסרים ואותנטיות קולחת..והנה המסר מאנאמה טל מילר הכוהנת הגדולה:

"זה הזמן להיפתח לשמחה ולקלילות"
בגנים שלנו, כיהודים, באופן קולקטיבי יש רצינות, כבדות ועומק. אלה הן תכונות מאוד טובות שנותנות לנו הרבה איכויות שאין בעמים אחרים, אבל יחד עם זאת, אנחנו הרבה פעמים מוצאים את עצמנו מכורים לכאב, לעצב, לקושי, לדרמה. הקלף הזה הוא תזכורת להביא אנרגיה אחרת, חדשה, קלילה יותר לחיים שלנו, למרות ועל אף הקשיים, האתגרים. בארץ שלנו, האנרגיות מאוד קשות, דחוסות, זה לא סוד שקשה לחיות כאן וכולנו מרגישות את זה. 
החכמה היא דווקא במקומות דחוסים לעשות עבודה אנרגטית של טוהר, שמחה, קלילות, אהבה, אמון, פתיחות,הרפיה,חיבור. 
"אושו" המאסטר הראשון שלי היה אומר ומאוד בצדק שזאת לא חכמה לשבת במנזר או על הר ולהיות מאוזן ובמדיטציה, החכמה היא להביא את המדיטציה לתוך היום יום, הוא קרא לזה לתוך ה market place לתוך השוק, למקומות הכי ארציים, כבדים ודחוסים אנרגטית ושם לעשות את העבודה הרוחנית שלנו. האתגר האמיתי של האדם הרוחני הגבוה הוא להיות בתוך מקומות דחוסים וקשים ולהביא לשם אור, שמחה, אהבה וזאת השליחות שלנו נשות האור. 
גם "לי קרול" המתקשר של הישות הרוחנית "קריון" מדבר על היות עובדי האור כמו מגדלור בתוך הסערה שמוביל את הסירות למקום מבטחים ומאיר להם את הדרך. אז כל מי שבחרה היום את הקלף הזה זה מסר חשוב לשמור על תדר גבוה, שמחה וקלילות 
בלי קשר לנסיבות: יש כסף או אין בחשבון הבנק, יש עבודה או אין, יש זוגיות או אין, יש בריאות או אין.
כל אלה הן נסיבות חיצוניות שמגיבות לחוויות הפנימיות שלנו ולתדר שבו אנחנו שוהות. בשנים האחרונות, ככל שאני מלטשת את התדר שלי ושומרת על עצמי בחוויה פנימית גבוהה ושמחה, אני כמעט ולא חולה. לפני זה, הייתי המון חולה בשפעת, נזלת, כאבי ראש וכו'.. מחקרים מראים שיש קשר ישיר בין השמחה שלנו לבין היכולת שלנו להיות בריאות וליצור לנו מציאות טובה שאנחנו רוצות למגנט אלינו. 
עוד דבר קטן אבל חשוב – להיות בשמחה וקלילות לא אומר רק להיות מאושרת כל הזמן. מבחינתי, זה אומר שכל מה שמגיע לחיים שלך בין אם הוא מאתגר ובייחוד אם הוא מאתגר או קשה, זאת תזכורת לקחת אותו בשמחה ובקלילות. 
כל דבר שקורה בחיים שלנו מגיע כדי ללמד אותנו משהו, לקדם אותנו ולעזור לנו לצמוח ולגדול לשלב הבא. לכן, גם אם מגיע משהו קשה או לא נעים לחיים שלך – גם שם, אפשר לבכות אותו ולכאוב אותו אבל במקביל – לשמור על התדר הגבוה על השמחה ועל הקלילות שבהם אפשר לקחת את הדברים ולהסתכל על הפרספקטיבה הגבוהה יותר – על השיעור או הלימוד שמגיע עם זה ולהודות עליו. 
כי בממד האנושי אנחנו לא יכולים כל הזמן להיות שמחים ומאושרים. חלק מהחוויה האנושית היא גם כואבת ויש גם רגשות שנחווים פחות נעימים. כל החוכמה של אדם רוחני גבוה היא לאפשר לעצמי להרגיש את הרגשות האלה ולהכניס אליהם אור ותדר גבוה של שמחה וקלילות והודיה. אתגר רציני אה?
ובכן, אם קיבלת את הקלף הזה את כנראה מוכנה לו! וכנראה זה הזמן ללמוד את זה ולהכניס את זה יותר ויותר לחיים שלך.
אז מי שבחרה את הקלף הזה, היפתחי לשמחה, לקלילות, עשי דברים כיפיים שאת אוהבת, פרגני לעצמך, תשהי עם כלבים, שחקי איתם, עם הילדים, גן שעשועים, להתגלגל בדשא,לשחות בים, תרקדי, תצחקי, תנטרלי את הדרמות ואת הכבדות מהחיים שלך ללא כל קשר למה שקורה סביבך ותראי איזה קסמים יקרו בחיים שלך. מי שכבר מתרגלת את זה בחיי היום יום שלה וחיה בקלילות ובשמחה, הקלף בא להזכיר לך שאת לגמרי בדרך הנכונה וזאת תזכורת שעלייך רק להעצים ולהעמיק את זה עוד כי כמו בכל דרך יש עוד עומקים ללכת לתוכם. 


נהלי
בהצלחה מזל טוב לכל החוגגים ,היום יום מיוחד עבורי- ילדתי את בני בכורי בדיוק לפני שלושים שנה ועדיין מרגישה נלהבת  כמו ילדה קטנה , תודה לבורא עולם ולכולם .אוהבת .
0 תגובות
טו בשבט מגיע, החורף גם מפתיע, זמן טוב להכל....
29/01/2018 10:02
ayala
איזו תקופה נהדרת ומיוחדת, הקיץ כאילו לא נגמר כאן באילת, החורף פתאום מפתיע במלוא עוזו לכבוד טוב בשבט, חג האביב חחח, הכל מבולבל 
ומגוון, כך אני מרגישה גם בחיים, יום ראשון קבוע בקיבוץ אליפז וימי רביעי או חמישי לסירוגין - התחלתי לעבוד כמנהלת משאבי אנוש של הקיבוץ ויאלה
מעניין מאוד, ללוות קיבוץ שעובר שינוי משיתופי למתחדש.. להטמיע נוהלים חדשים להתמודד עליהם באסיפת חברים, להכיר אנשים חדשים, עובדי כפיים שיש בהם עוד מהרוח החלוצית, עבודת אדמה, גידול תמרים, מטעים, גידול קאנאביס רפואי, חליבת פרות, וכן גם תיירות מדברית מדוברת ומיוחדת עם תכני הדרכה מגוונים, בקיצור ממש מרגיש לי כמו השיר :משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו...
מסתובבת בקיבוץ עם גינס ועקבים ומרגישה כאילו חוזרת אחורה לשנות ה80 - לשנים היפות שחוויתי בתקופת התיכון בקיבוץ עין צורים, עבדתי בלול, גם במטעים בקטיף תפוחים, קצת בגני הילדים ועשיתי גם לווי לילד מקסים שהיה בדרגת אוטיזם כלשהיא - חוויה שעד היום אני זוכרת אותה כמכוננת במיוחד, שמסכמת את האמירה : לדעת לתת = לקבל.
אתמול הגעתי לביקור ראשון ברפת כדי להבין מה קורה, ואכן זכיתי להפתעת בוקר ונכחתי בהמלטה ראשונה לשבוע של טו בשבט, הכרתי את דורון ואורית שהם זוג מיוחד במינו - נשואים ויחד מנהלים את הרפת באהבה רבה עם ניצוץ בעיניים, כן  יש עוד אנשים כאלה.
 היא אומרת: " הוא המנהל" אני יודעת את זה וכך זה מתנהל - הוא הולך לכל הישיבות וכו, ואני עושה כל מה שצריך.." יש הבנה , אין מחלוקות, יש עבודה משותפת ויש זוגיות נהדרת 
ואת זה רואים בשטח ובתוצאות, מסתבר שהיא כבר מפורסמת "הלוחשת לפרות" כך כתבו עליה בYNE, אני יושבת עם דורון להבין ולהכיר את דרך הניהול שלו, את המספרים, וממש נפעמת איש מיוחד ומדהים, בקיצור אחרי הביקור הזה חזרתי למשרד שלי בקיבוץ כאילו "מאוהבת", מרגישה בעננים 
שיש עוד כאלו דברים, אנשים פשוט אוהבים את מה שהם עושים = אחת המתנות הגדולות בחיים, אני תמיד מחדדת בהדרכות שלי :" תאהב את מה שאתה עושה, עד שתעשה מה שאתה אוהב", כי לא תמיד אפשרי לעשות מה שאוהבים וחבל על כך שאנחנו כאילו מעבירים זמן עד ש... אז נשתדל להנות ממה שיש, לראות את הטוב במה שיש, למצוא את השליחות או המשמעות, ולכוון לעתיד את "מה אני ומי אני כשאהיה גדול יותר", מעניין מה יהיה עם העגל שנולד אתמול ואיך קראו לו? אולי " מזל טוב" שאלו היו המילים הראשונות ששמע כשיצא לאויר העולם - והנה תמונה מהביקור המדובר, חג טוב בשבט שמח ומלא צמיחה, וזה הזמן לנטוע את החלומות שלנו כדי שנצליח להגשים אותם בקרוב, בקייץ הבא עלינו לטובה, מאוהבת,אוהבת ומבורכת.http://www.ayala-shoimer.co.il/
0 תגובות
האושר בתוכנו ...כך אמר הבודהא וצדק?!
20/01/2018 20:30
ayala
0 תגובות
תקופה מלבלבת או מבלבלת?
07/12/2017 15:05
ayala
תקופה מבלבלת או מלבלבת ? באמת  שאני לא יודעת ... השנה אוטוטו מסתיימת ואני עוצרת רגע לבדוק מה עשיתי עד עתה ? ומה אני רוצה לשנה הבאה. אבל לא מצליחה להיות מאוד ברורה עם עצמי.
עשיתי כל כך הרבה דברים בשנה החולפת: גולת הכותרת סדנת נשים ביוון - עם הרבה אנרגיות טובות והרבה אהבה והעיקר הצלחה ותגובות שלא מפסיקות להשפיע על הקבוצה וכמובן עלי בדרך עקיפה-ישירה.
לווי אישי למנהלים ברשת ישרוטל , הדרכות ואפילו חידשתי  בעוד סדנא של "ניהול  על פי חוזקות" מעבר לכל הסדנאות האחרות שלי.
במלון מלכת שבא, מלון קיסר,דיוויד ים המלח, ועוד.. עבודה עם ארגונים פרטיים ומתאמנים אישיים. וממשיכה לפרוץ לעוד ועוד ארגונים ומלונות.
את עריכת  הספר שלי כרגע הפסקתי לקדם- הגעתי לשלב אישור העריכה ומשהו לי קרה - נתקעתי - ואני לא מזיזה עינינים!! אז מה הקטע שלי?
אני יודעת-  אני שוב עושה עבודה מעמיקה עם עצמי ועם המנטורים שלי- וזה קורה לי קיבלתי הערה ואי הסכמה על קטע מהספר וזה פשוט עצר לי את הדרייב .
זה קורה לי גם בשלבים אחרים בחיים ואני יודעת שזה חלק מהדרך קדימה למעלה ההר.
יש עצירות, קצת חבלות, התעייפות, אבל הידיעה שזה חלק מהדרך מעלה בי את האנרגיה ואת התובנה שרק התמדה והבנה של התהליך תקדם אותי למטרה.
בנתיים אני גם ממשיכה להגשים עוד חלומות ומטרות והנה אני מתחילה במשרה חלקית וקבועה בקיבוץ בערבה כמנהלת משאבי אנוש יומיים בשבוע וזאת כדי ליצור מסגרת נוספת שבה אוכל לתרום מהידע המקצועי שלי וכמובן שאוכל להמשיך ולהיות בתוך המקצוע וההוויה של ניהול משאבי אנוש - שהוא בעיני אחד המקצועות המרתקים והמשפיעים בכל ארגון. וזו היתה אחת מהמטרות שלי בשנת 2016 - איך הכל קורה? זה ממש מפחיד אותי לפעמים - כי אני תוהה כמה רציתי את זה וזה פשוט קרה...זה התגלגל אליי בדרך הכי לא צפויה .
ובתוך כל זה אני משלבת את הביקורים המרגשים אצל הנכד שלי ליאו המתוק שמביא לנו הרבה אור שמחה ואהבה לתוך המשפחה.
זהו אני עוצרת כדי לבנות עוד מצגת לסדנה לרשת מלונות דן - יאלה שיהיה בהצלחה ונמשיך בדרך המשולבת כעצמאית ושכירה .מה שמלמד אותי שהכל אפשרי !!! ואני בוחרת לכבוד השנה החדשה להצטרף לרטריט במואה הקרובה מפגש תרומה לחולי סרטן ועבורי זה סופ"ש להתנקות ולהתחדשות לכבוד השנה החדשה.  בקרו באתר שלי להתרשם מזמינה אתכם להזמין סדנה ביוון או למנהלים..http://www.ayala-shoimer.co.il/ 
0 תגובות
אז "אחרי החגים" הסתיים, אך החגיגה לא נגמרת...
22/10/2017 17:25
ayala
http://www.bloger.co.il/userimages/d/df0

כי בתוך החגים בין ראש השנה לכיפור נולד לנו נכד ראשון לבית משפחת שוימר, נין ראשון לבית משפחת דנינו, אני מתרגשת וחוגגת את החגיגה הזו בכייף ואהבה גדולה... מתרגלת לתואר החדש "סבתא" ומתרגלים את הנסיעות מאילת לבית חירות בלי הרבה עצירות...וכמובן חוגגים את הברית בחג הסוכות כך שהחגיגות לא נגמרות.. מעלה קצת במשקל ,מורידה הילוך בעבודה, מכניסה להילוך נוסף - לא מוכר- הילוך השהייה - שהוא חלק מתהליך ומודל  ה"השראיה" שאותו אני מציגה בחוברת העבודה שלי "להגשמת חלומות" .

 זהו השלב שבו עוצרים, מטפלים בדברים אחרים, נכנסים למצב השרייה של החלום, ואחר כך ממשיכים כי המודל והניסיון אומר "לא אל תוותר" - אל תוותרו על החלומות שלכם ...גם אם בדרך יש מהמורות, בורות, מכשולים,  זה חלק מהמסלול להצלחה, זה חלק מהדרך, מהלמידה, מההתמודדות, והכל לטובה..= בדיוק היום משיקים את השיר הזה בחדשות- כל הדרך חזרה מהמרכז לאילת אנחנו מקשיבים לפרסום הבלתי פוסק  על השיר הזה, "הכל לטובה" זה עדיין מהדהד לי בראש כשאני כותבת את המסר שלי כאן בבלוג..

מתארגנת מחדש, מחשבת מסלול ובנימה אופטימית, כי החגיגה לא נגמרת...נזכרת  במה שאמר צ'רצ'יל: "הצלחה היא הליכה מכישלון לכישלון בלי לאבד את ההתלהבות". 


0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 הבא »