שבת בבוקר יום יפה

זה לא קשור לפוסט
אבל את יכולה להגיב לי בבלוג ???????????????????

את פשוט אלופת האלופות,כל הכבוד לך,אין על היוזמות שלך.בהצלחה

היי איילה. נחמד לקרוא את התובנות שלך לגבי דברים שקרו לך בחיים. כאשר אנו מגיעים לגיל יובל+ יש געגוע לתחילת הדרך שלנו בעולם הזה. אנו נזכרים בחוויות ילדות שעברנו החל בגן הילדים ועד לימי התיכון, לפני שעוזבים את בית ההורים לדרך עצמאית. אנו נזכרים בחוויות הכי עוצמתיות שעברנו ומה שנלמד מהם בהמשך החיים. החוויות שלנו מהתיכון אכן השפיעו עלינו עד היום. ההתרגשות שחשים החבר'ה מהנוער לקראת המפגש מוכיחה עד כמה השנים בקיבוץ השפיעו עלינו לטובה במהלך החיים הבוגרים שלנו. כנראה שזהו תהליך שעובר אדם לקראת אמצע חייו שבו הרצון להתרפק על זיכרונות הילדות מתעצם ככל שהוא מתבגר.

אתי יקרה אכן כל החיים אנחנו לומדים ומקבלים תובנות ואוספים חוויות, החיים זו חוויה אחת גדולה המצטברת מחוויות קטנות ...מחכה שניתראה.

היי איילה. "מכל מלמדי השכלתי...." כנראה שעד יומנו האחרון בעולם הזה נמשיך ללמוד ולהעשיר אחרים מניסיון החיים שלנו בתקווה שייקחו מאיתנו את הדברים הטובים שחווינו, אך גם אם לא ילמדו מאיתנו לא צריך לכעוס, אלא לתת לזמן לעשות את שלו עם הילדים והנכדים ולאחל להם אך טוב וחסד בחיים.