אתמול בערב זה קרה, ה ה ש ק ה ,יצאתי לחל"ד..חחח

 וזה היה הנאום שהיה: ערב טוב, אני נרגשת להיות כאן אתכם בערב זה, ולהודות על ההזדמנות שהוענקה לי להשקת ספר הביכורים שלי: "פרפרים של חופש".

ראשית, אני מודה לכל שותפיי למסע ולהשקה הערב - לעו"ד סימה נמיר – יו"ר נעמ"ת המשנה לראש העיריה. לעו"ד גל הפנר – יועצת ראש העיר  לקידום מעמד האשה. הגב' אהובה לוי- מנהלת תכנית אשת חייל. הגב' מגי טובל – מנהלת תכניות חינוכיות במנהל שח"ק. ולחברותי לקבוצת "משהו טוב קורה".

אז בואו נכיר...

שמי אילה שוימר, אימא לשלושה, סבתא של ליאו, יועצת ארגונית ואישית מלווה אנשים ומנהלים להצלחה, מעבירה סדנאות והדרכות וכיום גם סופרת וגם סופרת את כל החלומות שאני מגשימה ועוד אגשים בהמשך...

וכדי להכניס אתכם לעניינים אני רוצה לשתף אתכם בקטע מהספר:

" אלעד - האתגר

2:30 לילה, שקט. אנחנו במלון Avra על יד המרינה בRafina, עיר נמל טיפוסית ביוון, ללינת ביניים, מחר בבוקר ממשיכים בנסיעה לכיוון אתונה, ומשם חוזרים ארצה, אחרי שבוע חופשה משמעותית בEvia. היינו שם כדי לראות ולהכיר את האי מקרוב יותר, לבדוק היכן אפשר לרכוש אדמה קטנה ליד הים, שם אנחנו רוצים לבנות את בית הנופש שלנו ולהגשים את החלום שאנחנו חולמים יחד כ-15 שנה. אנו שוכבים במיטה משוחחים על מה שהיה ומסכמים את החופשה, דבר שאנחנו נוהגים לעשות בכל סוף חופשה כדי לשמר את הזיכרונות. צלצול טלפון נשמע, זו פאני, היא נשארת תמיד עם הילדים בבית כדי לעזור, לשמור, לטפל ולרכז את העניינים בבית.

"כן פאני", השעה מאוחרת ואני תוהה. "מה קרה?"  "תשמעי, הגיעה משטרה הביתה לחפש את אלעד, פתחתי את הדלת, הם עלו לחדר עם צו חיפוש ולקחו אותו לחקירה."

אני בהלם בקושי מצליחה לומר: "מה?" "על מה ולמה?" אני ממשיכה לתהות.

"לא יודעת," היא עונה. יוליק מושך אליו את הטלפון הנייד, מנסה להבין ומבקש לדבר עם הבנות, גם הן מופתעות. אלעד רק בן 14, אנחנו המומים, אני בוכה ללא הפסקה. אני יודעת שיש בעיות, הילד לא מרוכז בלימודים, מבריז משיעורים, אני מבקרת אצל המורים ובבית הספר לעתים קרובות, הילד מורד. אבל מי חשב שזה יגיע לידי כך? אני לא מפסיקה לבכות לתוך הלילה, יוליק טרוד אך מנסה להרגיע אותי, בחוסר הצלחה. ברקע בחדר הסמוך, זוג נאהבים עושה אהבה, האנחות והמילים ביוונית נשמעות כאילו זה כאן.

איפה אנחנו ואיפה הם.

אני בתחושת משבר קשה ומסביבי העולם ממשיך בשגרה. אני מקשיבה, התשוקה שמעבר לקיר מעוררת בי תהייה ומחשבה, אם אני יכולה להתנתק ממה שקורה בבית עם אלעד ולו רק לזמן קצר? להפסיק לבכות, שכן מכאן אני לא יכולה לשנות מאומה או להשפיע.

האם אני יכולה לישון הלילה, וממחר להתמקד בחדשה המרעישה, זו שקיבלתי לפני כשעה.
"למה זה קורה לי?" – אני שואלת את עצמי, שאלה שכולם שואלים כשמרגישים את תחושת הקורבנות. עם הזמן ולאחר שלמדתי אימון וקראתי רבות הבנתי שאני יכולה וצריכה להשפיע כשאקח על עצמי את העשייה, אבל להיות אומללה זה פשוט מיותר.

למחרת אנחנו מתעוררים אחרי לילה לבן. המעטתי בשינה, חיכיתי כבר לרגע שבו אגיע הביתה, לעשות, לבדוק, להשפיע, לשלוט. הסרט הזה רק מתחיל, במשך כמה שנים אנחנו מרגישים כמו בנדנדה עם אלעד ועוברים איתו את הסיפורים, הקשיים, הבעיות, כל אחד עם עצמו וכולנו כמשפחה.

אנחנו מפסיקים לחלום את החלום, משהים, ולא מתעסקים בו יותר. חזרנו ארצה. "

את מה שקרה אחר כך תוכלו לקרוא בספר...

הספר מתרכז בשלושה תחומים חשובים בחיים ומתאר חווית שונות מכל תחום, תובנות וכלים לצמיחה. הוא אותנטי לחלוטין, חושפני, לא מצונזר. בשלב מסוים כשהתחלתי לכתוב לעצמי כל יום 3 עמודים הבנתי שאני כותבת את הספר שלי.... את תהליך השינוי שעברתי להפוך מאדם מאוד עוצמתי, אסרטיבי, לאישה רכה יותר ורוחנית שרוצה לעזור לעצמה ולאחרים לפעול מתוך אהבה, מתוך אהבה לעצמי, מתוך אהבה לאיש שאיתי, מתוך אהבה למשפחתי וליקום, לנסות ולהעניק כלים, דרך והשראה לכל מי שרוצה לעשות שינויים או לחשב מסלול מחדש וזה אומר שאני עדיין נשארתי הנהגת, או המפיקה של הסרט של החיים שלי.

בספר אני מספרת על איך האיש שאיתי ואיתי הגשמנו חלום משותף לנו, איך התהליך תרם לחידוש הזוגיות שלנו, אני לא פוסחת על מיניות ואהבה, איך לעורר אותם מחדש. זוגיות בעיני חשובה ואני מצרפת טיפים לחיזוק ושימור הזוגיות.

בהמשך אני מספרת על השינוי שעברתי מלקום ולעזוב מקום עבודה של 30 שנה, להיפרד ממקום מכובד, מתפקיד עוצמתי, מהחברים, מתנאי השכר המעולים ולעבור להיות במקום שאני מחוברת לעצמי ולמה שאני רוצה להיות בחיים, מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה יותר.

וכל זה שזור בתוך הנסיעות שלנו מכאן ליוון ומיוון לכאן, חיים כמעט כפולים אך אותנטיים, עם חיבור לפשטות שיש ביוון, חיבור לחברים חדשים, לעוד אנשים טובים באמצע הדרך.

סוגרת את הספר באפילוג, ומעזה להפיץ אותו עם כל החשיפה מתוך הרצון לשתף ולא לשמור לעצמי את כל מה שלמדתי בדרך עד לכאן, כי כולנו נגיע לאן שהוא בסוף העולם אז למה להשאיר אצלי את כל הפרפרים שבבטן?

כאשה שלא מפסיקה לחלום - החלום הבא שלי הוא לעורר עניין לעשייה רחבה יותר בכל הנוגע לטיפול בזוגיות ובשימור הזוגיות. מרכז שיעניק מקום ושירותים לטובת נושא זה. המיקוד כיום הוא בהורות, מודעות, ספורט, חוגים וכו' ולדעתי יש להרחיב את מעגל ההשפעה על שימור הזוגיות.

אז מי מרימה את הכפפה?

אסכם שוב בתודה גדולה על ההזדמנות שניתנה לי.

תודה רבה לכל החברות והחברים שהתרגשו יחד איתי והגיעו לערב חשוב ומרגש זה.

הספר מוצע הערב למכירה במחיר השקה וזה הזמן לומר שברצוני ליעד את כל ההכנסות ממכירת הספר, בערב זה, לטובת תרומה ל"בית של סוזן" – הבית שמאפשר לנערים ונערות בסיכון להוציא מעצמם את המיטב ע"י יצירתיות והכנת כלים מקרמיקה ועוד חומרים, מקום שבו הם מבינים שהכל אפשרי, מקום שמבחינתי המוטו שלו הוא-"כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו" מדברי הרב קרליבך. המשך ערב מהנה לכולנו!

ניתן להזמין ספרים דרך האתר :http://www.ayala-shoimer.co.il/